#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות תנור מתחי' במועד.	"בימות החמה [כגון פסח] מותר, ובימות הגשמים אסור.<br>[בימות החמה שחביל עלמא ולא יורד גשם מותר דלאלתר יבש ויכולים לאפות בו פת ברגל לצורך הרגל, משא""כ בימות הגשמים ייבש רק לאחר הרגל וטורח שלא לצורך הרגל]."	"מו""ק יא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הציר והצינור וכו' שנשברו מתקנן במועד ורמינהי עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כו' עד ימיו אין מכאן ואילך לא. 3 [למסקנא].	"א' הא במגלי [פי' רש""י- מסר הגדול] הא בחציני. [עי' רש""י שהחילוק אם עושה קול. ובהגו""צ הביאו פי' מבעל השמ""ק, דמגלי אינו דרך אומנותו].<br>ב' כאן קודם גזירה כו'.<br>ג' הא ר' יהודה הא ר' יוסי, שר' יוסי לא מצריך שינוי בדבר האבד [לקמן בפרק ב']."	"מו""ק יא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פדיתא לבאי כוורא [יצאו מי הנהר ונשארו דגים הרבה]. האם מותר לצודם ולהביאם, ולמלוח אותם.	"לל""ק אם הביאו לאכילה התיר רבא למלוח, דאי שביק להו פסדי וכפרקמטיא האבד דמי ושרי. [עי' רא""ש מהראב""ד מדוע פסידא לא מתיר גם להביאם].<br>ולל""ב התיר גם להביאם על דעת למלוח, כיון שיכול לאכול מהם אגב איצצא. ולכן אינו דומה לכבשים שאינו יכול לאכלן במועד שאסור לכבשם."	"מו""ק יא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהפך זיתיו ואירעו אבל. האם מותר לטעון קורה ראשונה וכו'.	"במשנה אי' אירעו אבל או אונס, טוען.. ומניחה לאחר המועד. לרב שישא בריה דרב אידי מהא דסיים במועד, זאת אומרת דברים המותרים במועד אסורים בימי אבלו. ורב אשי תי' שמתני' לא מיבעיא קאמר [דמועד דאורי' ואבלות דרבנן]. ולפי""ז מותר.<br>ותניא כרשבדר""א, שרק אחרים יכולים לעשות לו. ורשב""ג מתיר אם אין שם אומן אלא הוא. [אך כשיש אחרים, אוסר, כרשבדר""א. תוס']."	"מו""ק יא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אבל. היתה מלאכת אחרים בידו. [כגון בגד לארוג]. האם מותר לו לעשות בימי אבלו. [ומדוע- רש""י]. ב] מלאכתו ביד אחרים. האם מותר להם לעשות בימי אבלו."	"א] אסור. בין קיבולת בין שאינה קיבולת. [הואיל וברשותו לגמרו לאחר זמן. רש""י].<br>ב] בביתו לא [מפני חשד, שיאמרו שמסייע במלאכה, או ששכרם בימי אבלו].<br>ובבית אחר יעשו."	"מו""ק יא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורא [צמד שוורים] בהדי הדדי איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא ופסקיה לגמליה [נטל שור שלו]. טענת רב אשי. ב] סברת מר בריה דרב אחא.	א] נהי דלפסידא דידיה לא חייש אדאחרים לא חייש והא תניא אם היו מושכרין או מוחכרין אצל אחרים הרי אלו יעשו. ב] הוא סבר אדם חשוב שאני:	"מו""ק יא:"		
